מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' אלמגור ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה בגין נזקים שנגרמו למשאית שביטחה התובעת בתאונת דרכים (להלן – המשאית). בתאונת הדרכים, שארעה ביום 18.04.10, היה מעורב גם רכב הנהוג על ידי הנתבעת 1 והמבוטח ע"י הנתבעת 2 (להלן: "התאונה"). לטענת התובעת בתאונה נגרמו למשאית נזקים והיא שילמה פיצוי למבוטחה. כעת, היא תובעת סכום זה מהנתבעים, שלטענתה אחראים לתאונה.

התובעת טוענת, כי התאונה התרחשה עת נסעה המשאית בנתיב הימני בכביש החוף לכיוון תל אביב, ואילו רכב הנתבעים נסע בנתיב האצה, ביציאה מגעש לכיוון תל אביב. לטענתה, תוך כדי נסיעה, ניסה רכב הנתבעים להקדים ולעקוף את המשאית מבלי ליתן למשאית זכות קדימה בהתאם לתמרורים שבמקום, וגרם להתנגשות בין הרכבים.

2.הנתבעים טוענים מנגד, כי רכבם נסע בנתיב הימני בכביש החוף, ואילו המשאית נסעה בנתיב האמצעי במהירות מופרזת ובחוסר זהירות, ולפתע סטתה אל רכב הנתבעים, וכתוצאה מכך ארעה התאונה ונגרמו הנזקים.

3.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, אני מקבלת את התביעה.

אני מאמינה לעדות העד מטעם התובעת, שהייתה רציפה, הגיונית ומהימנה עליי. לרושם המהימן שהותיר בעדותו בבית המשפט, מצטרפת העובדה שעדותו נטולת כל אינטרס בתוצאות ההליך.

4.עדות הנתבעת 1, לעומת זאת, העלתה תמיהות רבות.

א.הנתבעת 1 טענה כי רכבה ניזוק בתאונה, הן בכנף האחורית השמאלית והן בדלתות צד שמאל (עמ' 5 שו' 8-9), ואילו בהודעה שמסרה לחברת הביטוח ציינה אך ורק כי נפגעו שתי הדלתות. כאשר נשאלה על כך טענה כי אינה עורכת דין ולכן לא דקדקה בפרטים (עמ' 5 שו' 13-16).

ב.הנתבעת 1 טענה כי מצבה הכלכלי לא אפשר לה לשלם לשמאי להערכת שווי הנזק לרכבה, ולהכניס את הרכב לתיקון במוסך מורשה (עמ' 5 שו' 21-27) עוד טענה כי מכרה את הרכב מבלי שתיקנה אותו וכי בשל כך נגרם לה הפסד ממכירת הרכב. חרף זאת, היא לא תבעה מהתובעת, וגם לא מחברת הביטוח שביטחה את רכבה, את הנזק שנגרם לה (עמ' 6 שו' 4-5).

לא מצאתי כל היגיון בטענה זו, שהרי לו היה אמת בטענה זו, מן ההיגיון היה כי הנתבעת 1 תפעיל את הביטוח, אשר יכסה את הוצאות השמאי ותיקון הרכב או , לכל הפחות, תתבע את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה.

כאשר נשאלה הנתבעת 1 מדוע לא דרשה מחברת הביטוח שלה לפנות לתובעת כדי לקבל פיצוי על הנזק לרכבה, או מדוע לא פנתה לתובעת בעצמה, אם האמינה כי הנהג מטעמה של התובעת הוא שאחראי לתאונה, ענתה הנתבעת 1 "כי אמרו לי שזה מילה נגד מילה וגם רצו להשבית לי את הרכב ולא היה לי כסף לרכב נוסף" (עמ' 6 שו' 1). הסבר זה אינו מניח את הדעת והוא אינו מתיישב עם הגיונם של דברים, בפרט לנוכח מצבה הכלכלי הנטען של הנתבעת.

ג.הנתבעת 1 גם לא ידעה לציין את מקום התאונה המדויק, זאת, למרות שטענה כי מכירה היטב את הכביש מאחר ונסעה שם רבות כי בנה למד במכמורת (עמ' 4 שו' 6-7).

כך, למשל, העידה כי צילמה תמונות של נתיב הנסיעה הנגדי למקום התאונה (עמ' 4 שו' 23-26; התמונות לא הוגשו לתיק), ואישרה כי התמונה שהוצגה לה במועד הדיון (ולא הוגשה לתיק) הנה קרובה לרשפון (עמ' 6 שו' 6-7). זאת, בעוד שבהודעה שמסרה לחברת הביטוח ציינה כי מקום התאונה ליד שפיים-געש. כאשר נתבקשה להסביר סתירה זו, השיבה כי "אני מסבירה שאני לא יודעת נקודתית מדוייק לומר. אני נסעתי מנתניה להרצליה" (עמ' 6 שו' 9).

ד.הנתבעת 1 טענה כי הייתה בהלם מהתאונה כאשר התקשרה לדווח לבעלה על התאונה, והוא שאל אותה היכן היא נמצאת אך היא לא ידעה בדיוק איפה (עמ' 4 שו' 26-27) ורק אחר כך הצליחה לזהות שמקום התאונה הוא בנתיב הנגדי למיקום השלט לשפיים וגעש (עמ' 4 שו' 27, עמ' 5 שו' 1-2).

הרושם שהותירה הוא שהיא מנסה להרחיק את מקום התאונה מכביש ההשתלבות וניסיון זה אך מחזק את גרסת התובעת.

5.אני דוחה את טענת הנתבעת 1, לפיה היה נהג רכב נוסף שראה את התאונה, עצר לאחר מכן ואמר לה שהמשאית סטתה אל נתיב נסיעתה (עמ' 4 שו' 9-14), שכן לא הוצג כל פרט של אדם או רכב כזה. כאשר נשאלה על כך הנתבעת 1, השיבה כי המשטרה הגיעה לאחר שהעד הנטען כבר נסע, וכי לא אמרה למשטרה כי היה עד לתאונה מאחר ו"זה לא עניין אף אחד כי כולם אמרו שאם אני בסדר אז רק צריך להחליף פרטים" (עמ' 6 שו' 16-20). אין בידי לקבל תשובה זו, שכן ברור כי לו היה עד לתאונה, המשטרה הייתה מתעניינת בפרטיו ועל כל פנים סביר שהנתבעת היתה מציינת את עובדת הימצאו במקום בעדותה במשטרה.

6.לכל הסתירות והתמיהות העולות מגרסת הנתבעת יש להוסיף את העובדה שלנתבעת, בניגוד לעד התובעת, יש ככל הנראה אינטרס ממשי בתוצאות התביעה שכן היא נתבעת באופן אישי ולא הוצגו פרטי הביטוח.

לא ברור לכן אם עליה לשאת בתשלום "השתתפות עצמית" לנתבעת 2. חוסר בהירות זה פועל לחובתה, ויש לכן להתייחס בזהירות לעדותה.

7. התוצאה מכל האמור לעיל היא שאני מעדיפה את גרסת התובעת וקובעתי לכן כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת 1, ועל הנתבעת 2 כמבטחת הרכב בו נסעה הנתבעת.

8.התביעה מתקבלת, אפוא, במלואה.